אימרה שבועית:
על האמת לנקר במוח, כמו היתוש לטיטוס.
{הרבי מקוצק}
סטטוס שבועי:
לאירועים מרכזיים בעם היהודי יש שורשים רוחניים.
הדרך להגיע להבנה יותר עמוקה של האירועים הסובבים אותנו, היא ע"י בדיקת הסיבות הרוחניות שלהם, היוצרים דפוסים בהיסטוריה היהודית.
ציטוט שבועי:
אל לנו לסמוך על היותנו כאן ועל כך ששפת דיבורנו עברית, מפני שהעדר קשר למורשת היהודית ינתק אותנו מזיקה לעולם היהודי וגם ממודעות לאומית כאן.
{זבולון המר}
סיפור שבועי:
'ניגוד עניינים'
אלמנה אחת נכנסה אצל רבי יהושע, רבה של קוטנא, ובדמעות שליש סיפרה לו על עוול שגרם לה אחד מתושבי העיר, וביקשה מהרב שיזמינו לדין תורה.
סרב לכך הרב ואמר לאלמנה הבוכיה: שוחד הוא לאו דווקא בכסף.
אפילו דמעות יכולות להיחשב כשוחד, ובפרט דמעות של אלמנה, ואחרי שראיתיך בוכה בדמעות שליש, לא אוכל לנהוג בדין בלא משוא פנים.
פרשה שבועית:
פרשת שופטים / 'עילת הסבירות'
"צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ"
{דברים ט"ז, כ'}.
פסוק זה חותם מקבץ של פסוקים, שנושאם מהות משפט התורה ואופי השופט העברי, כפי שהם מצטיירים בעיני המקרא.
זהו פסוק מובן מאליו, הדורש מן השופט שישפוט משפט צדק.
אולם, מדוע עליו לציין דרישה זו בהזכרת המילה "צדק" פעמיים?
מבחינת סעיפי החוק היבש, עלול להתהוות מצב משפטי
בו יטה הצדק לטובת אחד הצדדים המתדיינים.
אולם למרות תמונת המצב הברורה לכאורה, חש השופט בעת הדיון שלפניו 'דין מרומה'. תחושה עמומה לוחשת בלבו, שבסך הכל הצליחו עורכי דין מתוחכמים לגייס בצורה מבריקה את סעיפי החוק לטובת הצד הלא צודק.
אכן, זו רק תחושה,
אין הוא יכול להוכיח אותה, אולם, הואיל והיא קיימת בלבו, דורש ממנו מושג הצדק להתחשב בה.
אם יתבצר השופט מאחורי סעיפי החוק היבש,
אם יפסוק למראה עיניו בהתאם לסיכומי הראיות שהובאו לפניו,
תוך התעלמות מן הקולות החוששים העולים בלבו – אי אפשר יהיה לבוא אליו בטענות. הוא פסק ונהג 'ככתוב בספר'.
על כן כתובה המילה "צדק" פעם נוספת.
היא מודיעה לשופט שלנו, שעליו לחזור ולדקדק הרבה כדי למצוא את האמת הברורה.
צדק אין פירושו רק 'להיות בסדר' מבחינת החוק הפורמלי.
צדק מובנו, עשיית המעשה הנכון בהתאם לאמת המוחלטת.
ישנם אין סוף וואריאציות ומצבים שמזמנת המציאות לכל אדם בהם הוא חייב לדעת כיצד לנהוג בהתאם לשיקולי הצדק,
האם עליו לוותר או לעמוד על זכותו.
זה יכול לקרות לאדם בעת מאבק על מקום חניה בעיר עמוסת רכב.
הוא זקוק להנחייה זו בעת התחרות על משרות ותפקידים, במכלול היחסים בין עובד למעביד במשרד ובחרושת, בסבך היחסים החברתיים והמשפחתיים,
וכן בנפתולי החיים הפוליטיים.
בכל תא ברקמת חיינו גוברת בקרבנו הנטייה הטבעית לעמוד על דעתנו ולא לוותר לזולת,
לדרוש את זכויותינו 'עד הסוף'. על כן,
זקוקים אנו לאמת מידה אובייקטיבית של צדק שביכולתה להסדיר מאבק מתמיד ומתמשך זה בין הבריות.
אמת מידה, הגלומה למעשה בפסוק בו אנו דנים.
{מעובד מספרו של אמו"ר הכ"מ הרב משה גרילק ז"ל – 'פרשה ופשרה'}
קרדיט תמונה: Image by <a href="https://pixabay.com/users/garzapaloelhermano-25204685/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=7128414">Grober Arzapalo</a> from <a href="https://pixabay.com//?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=7128414">Pixabay</a>