פרשת כי תבוא / 'הימור בטוח'
אימרה שבועית:
המקנא – שונא מה שהבורא חפץ. {רבי שלמה אבן גבירול}
סטטוס שבועי:
לעתים קיימת חשדנות הדדית בין חלקי העם, ויתכן שיש לה בסיס עובדתי,
אך ברוב המקרים היא יוצאת מכלל שליטה ומאבדת כל פרופורציה.
אילו היינו מתייחסים לדברים בגודלם האמיתי והטבעי, היו החיים שלווים עוצמתיים ונעימים יותר.
בהחלט יש להתייחס לחששות אך אין להגזים בהן.
מחוייבים אנו להשתדל ללמד זכות ולהתבונן במבט חיובי על הכלל כולו.
ציטוט שבועי:
מאות אלפים מבני העם היהודי אובדים לנצח, לא מפני שקם עליהם זד, אלא מפני שמתוק להם וטוב להם, והם עוזבים.
{פרופסור יורם לס}
סיפור שבועי:
'מורה לחיים'
בישיבת פונוביז' לאחר שבוע מתחילת שנת הלימודים, התבקש ראש הישיבה הרב מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל על ידי אחד המחנכים לגעור באחד התלמידים, ולהעביר עליו ביקורת.
ענה לו ר' מיכל יהודה: עדיין לא הראיתי לו השנה מספיק אהבה, כדי שאוכל לומר לו ביקורת.
פרשה שבועית:
פרשת כי תבוא / 'הימור בטוח'
"והיה אם שמוע תשמע בקול ה'… ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך… יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך"
{דברים כ"ח, א'-ח'}.
משה רבינו מסיים את נאומו המשתרע על פני ספר 'דברים'. הוא גמר להציב לפניהם את האתגר הלאומי הגדול: להקים בארץ ישראל, שאליה יכנסו בקרוב, את חברת המופת העברית…
ואז, ברגעי הסיום, הוא כבל את עצמו באזיקי הבטחות, שהוא, כבן אנוש, אינו יכול לקיימן.
שמעו את דבריו.
אם נפשט את הפסוקים הללו, נמצא, שאמר להם כדברים הבאים:
הנה דרשתי מכם, בנאומי הארוך, לקיים לעד את תרי"ג מצוות התורה.
מדובר כאן בתכנית אלוקית. כהוכחה, שאמת בפי,
אני כובל את עצמי בהבטחות, שאין בידי בשר ודם לקיימן.
אני מודיע לכם כבר עכשיו, שעתידה הפיסי-ארצי של מדינתכם, תלוי בקיום מצוות אלו.
אני מדבר על הקיום הפיסי, פשוטו כמשמעו.
משה מגיש את שטר הבטחותיו לפרעון בעולם הזה.
פה, כאן ועכשיו.
'נסו אותי', אומר להם האיש, נסו אותי!
ואם יתקיימו דברי, תהיה זו הוכחה, שהצדק איתי ודבר אלוקים בפי.
אנו מנסים להבין מדוע לא הסתתר מאחורי המגן הנוח של ההבטחות לעולם הבא, כפי שנהגו, להבדיל, יוצרי כל הדתות ללא יוצא מן הכלל? מדוע החליט להמר בנטילת סיכונים כה גבוהים על עצמו? כלום היה נוהג כך לולא ידע בבטחון מוחלט, שהאמת האלוקית יצוקה בדבריו?
ועם זאת, עמד משה במבחן ההבטחות,
וגם אנו, לצערנו הגדול, מסוגלים להעיד, כי התקיימו דבריו עד תומם.
כי משה מגיש לנו בפרשה זו עוד תסריט אפשרי של עתיד העם.
זהו תסריט חיים שחור ומלא אימה, במקרה ויזנחו חלילה את דרך התורה.
גם כאן כבל משה את עצמו בהבטחות בחיזויו את העתיד הצפוי,
עד לפרטים קטנים, שאם יתגשמו, ישמשו הוכחה לאמיתות חזונו ונבואתו.
{מעובד מתוך ספרו של אמו"ר הכ"מ הרב משה גרילק ז"ל – 'פרשה ופשרה'}
יכול לעניין אותך
