אימרה שבועית:
הפחד מטריח יותר מהסבל. {רבי גרשון מקיטוב}

סטטוס שבועי:
מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים.
לא כוונות טובות, לא מחשבות טובות, לא קריאת ספרות פילוסופית ישנו את יצר לב האדם, אשר הוא רע מנעוריו, אלא אך ורק פעולות טובות.
וכך גם להיפך, פעולות רעות תגרומנה לאדם, אף אם ביסודו הוא טוב, לההפך לאישיות רעה, אכזרית ומושחתת.

ציטוט שבועי:
אינני יכול לשפוט את העם היהודי על פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה האנושית. העם היהודי הוא משהו מעבר לזמן.
{ז'אן-פול סארטר}

סיפור שבועי:
'זעקת השקופות'
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שמע שבמאפיית המצות בעירו מעבידים את בנות ישראל העורכות את המצות בעבודת פרך משעות הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות, יצא וזעק ברחובות העיר:

שונאי ישראל מעלילים עלינו שאנו לשים את המצות בדם של ילדים נוצרים. הרי זה שקר וכזב: לא בדם ילדים נוצרים אנו לשים, אלא בדם בנות ישראל, העובדות עבודת פרך במאפיות המצות.

פרשה שבועית:
פרשת תזריע / 'תורה ומדע'

"אשה כי תזריע וילדה זכר… וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
{ויקרא י"ב, ב'-ג'}.

הממצאים הטמונים בפרשה ובמפרשיה אודות חיי העובר ברחם אמו, נחשפו ואומתו רק בדור האחרון, דור האולטרה סאונד.

על המושג "תזריע וילדה זכר", קובע התלמוד: '
איש מזריע תחילה – יולדת נקבה,
אשה מזרעת תחילה – יולדת זכר'
(מסכת ברכות דף ס').
הפסוק קובע קביעה מדעית שאוששה רק בעשורים האחרונים.
קביעה זו רואה קשר ברור בין ההתנהגות בשעת ההפריה לבין קביעת מינו של הילוד.
בקביעה זו טמונה עוד אמת מדעית.
היא באה לידי ביטוי בקטע התלמודי הבא:
'שלשה שותפים יש באדם. אביו… אמו… והקב"ה נותן בו רוח נשמה'
(מסכת נדה דף ל"א, א').

מידע זה של חז"ל, על שותפות ההורים ביצירת הוולד, בולט מאד על רקע העובדה, שאמת זו התגלתה למדע רק בשנת 1875.
עד אז התפלגו אנשי המדע בין האמונה שהאם היא היוצרת את הולד לבין הטענה שהיא יצירתו של האב.
נמצא, שבמובן העקרוני צדקו חכמינו, שקבעו כ-1500 שנה לפני עידן המיקרוסקופ את שותפות האב והאם ביצירת הולד, ולא בהתהוותו בלבד.

ועוד פיסת מידע מדעית הקשורה לשותף הראשי המעניק את הנשמה:
'בסתירה גמורה להשקפה זו (של אריסטו), הם (הכוונה לחז"ל) מקבלים את הדעה (הנכונה) שהעובר הוא אורגאניזם חי מרגע ההפריה ('משעת פקידה ניתנת בו נשמה' – מסכת סנהדרין דף ל"א).
ובזה הקדימו בהרבה את בני זמנם היוונים שהירבו להתפלפל בשאלה, מאימתי יש לראות את העובר כיצור חי, ושהורישו פילפולים אלה לאבות הכנסיה, ואף לחוקרים והוגי דעות שבאו אחריהם, עד ראשית התקופה החדשה'
(האנציקלופדיה העברית, כרך ג' עמוד 88, ערך אמבריולוגיה).

ומכאן, אל הקביעה בדברי חז"ל בדבר מציאותה של תודעת העובר:
'דרש רבי שמלאי: למה הוולד דומה במעי אימו… צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו… ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים'
(מסכת נדה דף ל').

הרעיון כי עובר בן ששה חודשים הוא בעל תודעה, היה בעבר הקרוב מעורר תגובות לעג. היום, עובדה זו מקובלת על רבים.

ככל שטכניקות המדע שלנו משתפרות, יש להניח שקו המידע יעמוד על שלושה או אפילו שני חדשים.
מסקנת הדברים ברורה.
תודעת העובר מפותחת הרבה מעבר למה שיכולנו לשער ולהאמין.
עובדה שהייתה ידועה לחז"ל, כפי שאנו רואים במאמר התלמודי הבא:
'ומלמדין אותו כל התורה כולה. כיון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכח כל התורה כולה'
(מסכת נדה ל').
למרבה הפלא, גם השכחה, זו המוזכרת במאמר התלמודי, התגלתה בשנים האחרונות על ידי המדע.
לאחר שד"ר תומס ורני מתאר בספרו את כח זכרונו של העובר, הוא מתייחס גם לשכחה המאפיינת את התינוק עם הופעתו בעולמנו.

נתייחס עתה להמשך הפסוק: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו":
'לתינוק שזה עתה נולד, יש רגישות מיוחדת מאד לדימום בין היום השני ליום החמישי לאחר לידתו… שטפי דם בזמן זה, הם לפעמים חזקים למדי, ועלולים לגרום נזק רציני לאיברים הפנימיים, בעיקר למוח, ואף לגרום מוות בגלל הלם ואבדן דם'
('הולט פדיאטריקס' מהדורה 12, עמ' 125-126).
הנטיה לשטף דם נעוצה בעובדה שהיסוד החשוב לקרישת הדם, ויטמין K, אינו נוצר בכמות מספקת עד היום השביעי בחיי התינוק.
ברור אם כן, שהיום הבטוח הראשון לביצוע המילה הוא היום השמיני כפי שמצווה התורה: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
{ויקרא י"ב, ג'}.

חומר שני, הנחוץ גם הוא לקרישת דם תקינה הוא הפרותרומבין.
כמות הפרותרומבין ביומו השלישי של התינוק היא רק כ-30 אחוז מן הכמות הנורמלית. כל ניתוח שיבוצע בילד באותו יום, עלול לגרום שטף דם רציני. בדיאגרמה זו אנו רואים שהפרותרומבין מגיע ביום השמיני לרמה שהיא אפילו טובה יותר מהרמה הנורמלית – 110 אחוזים.
לאחר יום הוא יורד ומתייצב על 100 אחוז.
לפיכך, מבחינת מצב הכמויות של ויטמין K והפרותרומבין, היום המתאים ביותר לביצוע ברית מילה הוא היום השמיני.

{מעובד מספרו של אמו"ר הכ"מ הרב משה גרילק ז"ל – 'פרשה ולקחה'}

קרדיט":  Pixabay