אימרה שבועית:
אם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות טוּב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה. {רבי חיים בן עטר}

סטטוס שבועי:
דרכה של רות אל היהדות הייתה כרוכה בהקרבה עצמית, בהתגברות על עוני, שכול ויסורים. מכאן, שלא קלה היא הדרך אל הפסגות הרוחניות. ואכן, כדי לזכות לכתרה של תורה יש צורך בהקרבה, מסירות, ובהתגברות על מכשולים העומדים בדרכו של האדם השואף אל הפסגה.

ציטוט שבועי:
בלא מעמד הר סיני לא היה עם ישראל ממשיך את קיומו במשך אלפי שנים, ולא היה מגיע למדינת ישראל השלישית כיום הזה. {פרופסור יוסף קלויזנר}

סיפור שבועי:

'יומן חג…'

הערב נגמור לספור את ספירת העומר ומחר בערב יהיה כבר חג השבועות. ואמנם חג נעים ויפה היה בין החגים שלנו חג הביכורים, שהזכיר אותנו שביום הזה הבאנו לפנים כשישבנו על אדמתנו את פירות הביכורים לירושלים, ובהיקהל העם מכל פינות הארץ שמח הוא את שמחת עם חופשי, ושמחתו הייתה שלמה ואמיתית ואין מחריד. והנה כעת, אמנם שב מקצת העם לארץ ישראל אבל רובו עוד מפוזר ומפורד בין העמים, והם נתונים כל היום בארצות אלה להרג ולאבד למכה ולחרפה. ואיך ישירו את שיר ה' בשעה שדם אחיהם נשפך כמים וחושך ואפלה מסביב? איך יחוגו את חגיהם בשעה שאבל ויגון לאחיהם בגולה? כן, לפנים בישראל היה זה לנו חג עליז ושמח והנה כעת רע לנו מאוד. ושד-י המר לנו יותר מכל עמי התבל היושבים על אדמתם ושמחים בחגיהם ובמועדיהם, ולנו נהפכו חגינו לימי אבל ותוגה. ובכל פעם שלפי החשבון חג לישראל, אנו שבים בזיכרונותינו לעבר הרחוק הקרוב, טרם שבא האויב שהשבית את שמחתנו והחריב את קיומנו. ואנו זוכרים את הימים הטובים שהיו לישראל, ותמהים ושואלים: הישובו עוד חגים שמחים לנו? הנזכה עוד לשמוח במועדינו כמקדם? היישמע עוד בערי ישראל ובחוצותיו קול ששון וקול שמחה? כן, פלאים ירדנו, ועוד תקווה ואמונה בנו שלא לעולם יחרה בנו אף ה', ויום יבוא במהרה כדברי הנביא "וארשתיך לי בצדק ובמשפט, בחסד וברחמים".

והנה החג הזה הוא גם חג מתן תורה. ביום הזה קיבלנו את התורה מסיני, ולא לחינם אמרו חז"ל 'למה נקרא שמו סיני, שמשם ירדה שנאה לישראל'. ואמנם אמת טרגית בדברים אלה. כל מה שסבלנו במשך דורות עד ימינו, סבלנו רק מסיבת דת סיני שהיא עשתה אותנו לעם, ולולא התורה, גווע גווענו כמו יתר עמי הקדם, ואין זכר לנו. אבל מצד השני, בגללה העמים שונאים אותנו, ובכל פעם שהם רודפים אותנו הם שופכים את כעסם על אמונתנו ותורתנו, שורפים את בתי כנסיות ובתי מדרשות, שורפים ספרי תורה וגוויליהם ויריעותיהם מתגלגלים בעפר, וכגורל העם כן גורל תורתו. קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. {יוסף גוזליק – ברגן בלזן, יום ב' ד' סיוון תש"ג 7.6.43}

מעמד ייחודי:

היה זה מאורע מיוחד במינו, שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית, כשעם ישראל כולו, מטף ועד זקן, זכו לפגוש את האלוקים. אירוע כזה לא התרחש מעולם בשום מקום אחר, וניתן לאמת זאת על ידי בדיקה בכל ספרי ההיסטוריה הכלליים. באף אחד מהם לא מתואר מעמד דומה, של ישות רוחנית המתגלה לעם שלם.

כל הטענות האחרות על התגלות אלוקית בהיסטוריה האנושית מבוססות על עדותו של אדם אחד או לכל היותר על עדותה של קבוצה קטנה של אנשים. התיאור של עם שלם במעמד של מפגש עם הא-ל, בלעדי ליהדות.

עם ישראל שמר על התורה משך אלפי שנים, לא בגלל הניסים או איזו תופעה על טבעית אחרת בהיסטוריה היהודית, אלא מפני שבאמת כולנו היינו שם, למרגלות הר סיני וכולנו שמענו את האלוקים מדבר, ומאז, דור אחר דור, העברנו הלאה מאב לבן את פרטי המאורע הזה.
הסיפור המופלא של הישרדות העם היהודי במהלך כל הדורות, הוא בזכות אותו מעמד, ומאז ולתמיד עם ישראל חווה תהליך מסירת התורה מדור לדור, עד לימינו אנו.

{מעובד מתוך ספרו של אבי מורי הריני כפרת משכבו הרב משה גרילק – 'פרשה ולקחה'}

Photo by on Unsplash