אימרה שבועית:
החרות המהותית היא אותה הרוח הנישאה שהאדם, וכן העם בכלל, מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו.. {הראי"ה קוק}

סטטוס שבועי:
כדי לחזור במחשבותינו אל העבר, עלינו להמחיש את אשר התרחש שם באותה שעה. עלינו לבטא זאת במצוות מעשיות ובמנהגים השונים בליל הסדר. באופן זה חודרים הדברים ללבבות. כאשר משתלב השכל בתהליך זה ומעורב בו באופן יצירתי, הוא מעניק וודאות ממשית לציפיית הגאולה, והאדם יכול להגיע לידי ריגוש חווייתי סוחף. בנוסף לכך, הוא גם יוכל להפיק תועלת מרובה ומעשית לחייו.

ציטוט שבועי:
'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. אין לך שיא של הכרה היסטורית מרומם מזה, ואין לך התמזגות של יחיד וכלל – ברחבי כדור העולם ובעמקי הדורות – גדולה מאשר בצו פדגוגי עתיק זה. איני יודע יצירה ספרותית יותר מחנכת לתיעוב העבדות ולאהבת החירות כסיפור השעבוד ויציאת מצרים. ואינני יודע שום זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד, שכולו סמל להווה ולעתידנו. {ברל כצנלסון}

סיפור שבועי:

'חירות ללא תנאי' / יצחק שריד

הקהילה היהודית בעיירתנו הועברה לגטו בעיר ברודי הסמוכה, ונותרה רק קבוצת יהודים קטנה שרוכזה במחנה עבודה. המשימה של הקבוצה הייתה לחסל כל זכר לקהילה שחיה במקום מאות בשנים – להרוס את בתי הכנסת עד היסוד (הם נשרפו כבר קודם לכן), להרוס את המצבות בבתי הקברות ולספק מהם אבנים לפי מכסה יומית.

בביתנו היה מחסן הכלים לעובדי הכפייה, ומתחת למחסן חפרנו בזמנו בונקר שנוכל להסתתר בו בשעות קשות.

בליל הסדר התאספה המשפחה המצומצמת שנותרה עדיין בעיירה, על מנת לקיים ישיבת ליל סדר ביחד. דודי הי"ד השיג מאיפה שהוא הגדה, ורצה לקיים לפחות את ה'מגיד'. התחיל ויכוח אם במצבנו ניתן עוד להגיד "עבדים היינו… עתה בני חורין". הצעתי להגיד רק "שפוך חמתך"! הפיוט היחיד שהיה מתאים למצבנו. אם אני חושב על כך, אולי שגיתי אז. לדודי הייתה חרות פנימית שאיש לא היה יכול לגזול ממנו בשום מצב.

סדר שנתי:

'בצל המהפיכה'

כלל לא חשוב מה אתה, אם שומר תורה ומצוות או לא. גם אין זה משנה מי אתה, יהודי או בן עם אחר. בכל מקרה, מושפעים ומעוצבים חייך, השקפת עולמך וחלקים חשובים של תרבותך המוסרית-חברתית, על ידי אותו מאורע כביר, חד פעמי ששמו – 'יציאת מצרים'.

ההשפעה על המאמין, מכרעת, ישירה ועמוקה. עובדת התערבותו הגלויה של האלוקים במהלך העניינים שם במצרים, גרמה לו מהפכה רוחנית. תמונת העולם השתנתה בעיניו, ובהתאם לה, כל אורחות חייו והשקפותיו.

ועם זאת, ההשפעה העקיפה של מעמד זה רחבה יותר. הוא האציל מהודו על העולם כולו (בייחוד, על החלק הקרוי המערבי). זאת, לא רק באמצעות המתווכים הגדולים – הנצרות והאיסלם. בשורת ה'אקסודוס' הציתה את דמיונם של לוחמי חופש, הזינה את רעיון השוויון של כל הנברא בצלם האלוקים, והניעה גלגלי תנועות מהפכניות רבות במרוצת הדורות.

היום – אנו יודעים. המאורע הטביע חותם אדיר על תולדות האנושות, היום – אנו קוטפים את פירות ההצלחה של המסע המופלא אל תוך המדבר, כל אחד בדרכו, לפי אמונתו.

אולם, כיצד נראו הדברים אז. בעיני הדור שנשא על כתפיו את הסבל והענות? חזור, אם כן, בדמיונך אל מצרים, זו 'מתהת הנילוס' בלשונו של הרודוטוס. הצב לרגע את רגליך בתוככי האימפריה האדירה של ימי קדם, אשר עיקר עושרה והישגי תרבותה הפורחת צמחו מעמלם המפרך של המוני עבדים מושפלים.

על מה חלמו בתהום יאושם העברים, הנחותים שבעבדים? מה הייתה פסגת המאוויים בבור הכלא המצרי? הם חלמו על מעט שקט. פסגת המאוויים הייתה הקלת הלחץ. קצת תבן ללבן בו לבנים. בקיצור, על הזוטות שבים צרותיהם.

אל אופק גאולה כלל לא נשאו עיינים. מחשבות חירות היו מהם והלאה. לדברי משה לא שמעו "מקוצר אוח ומעבודה קשה" {שמות ו' ט'}. נאומיו על עתיד מבורך לא הרשימו אותם. הבטחתו, בשם האלוקים, על גאולה, שתרעיד באמת שלה את סיפי העולם עד סוף הדורות, לא דיברה לליבם. חלום הגאולה בעתיד, לא היה בו תשובה לצרכי הרגע, עמוס היסורים.

הם לא שמעו את משק כנפי ההיסטוריה. כלל לא עניין אותם התפקיד שהועידה להם זו – לשמש לפיד החירות למען יאיר את חשכת העמים כולם. אפילו, גאולת עצמם נראתה להם רחוקה, גם מיותרת. כך הלא התבטאו בעצמם, לאחר צאתם ממצרים: "הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר, חדל ממנו ונעבדה את מצרים, כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותינו במדבר" {שם י"ד י"ב}.

שכן, תחושתם לא צעדה בד בבד עם מה שקרה במציאות. נבוכים היו מול המאורעות שהתרחשו באמצעותם בניגוד לרצונם, ואשר הצמיחו משמעויות עמוקות ומסעירות מעבר לנתפס על ידם.

גם בגלל סיבה זו, כה חשוב תפקידו של ערב זה, הוא ליל ה'סדר', בחיינו – כפרטים וכלאום. מטרתו לחדד את המבט שלנו היום. לשחרר אותנו בימינו מכבלי העכשיו המעיק, להטיף נופך של נצח בתוככי מציאות ההווה, שאינו מאיר לנו פנים במיוחד. ולטעת בנו את האמונה, כי למרות שבמצבנו הקשה היום, אין אנו מבחינים, באופק חיינו, בכל תקווה לישועה ולפדות – היא בוא תבוא. כי אנו מסוגלים לעמוד על מה ש'מתבשל' מאחורי הפרגוד של ההשגחה העליונה.

בדיוק כמו בזמן יציאת מצרים.

{מתוך ספרו של הרב משה גרילק – 'הגדה ופשרה'}

פסח כשר ושמח לכם ולמשפחתכם ולכל בית ישראל בכל מקום שהם.

יהונתן גרילק

קרדיט תמונה: Pixabay